הכרעת דין בתיק ת"פ 41655-03-13

נוכח הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תשע"ג, 2013-04-28 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:  לגבי תיקים אלו יש לנו עמדה מגובשת, שנקבעה על פי המתחם, על פי תיקון 113 אנו ממקמים כל אחד, אנו מודעים לכך שלנאשם אין עבר פלילי.

כפי שבית משפט קבע עכשיו, הנאשם הורשע בעבירות של התפרעות וניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. אני מזכירה את נסיבות האירוע, ברור שיידוי אבנים ברור שבמתחם הר הבית זו מכת עיר, זה הוגדר כך בפסיקה. אך הארוע מיום 8.3.13 הוא לא בגדר התפרעות רגילה בה אנו נתקלים, בארוע זה, כפי שמצוין בכתב האישום, נפגעו שני שוטרים, האפוד של אחד השוטרים, בנימין, בער, שוטר אחר נפצע בעינו כתוצאה מפגיעה ישירה של אבן.

הסיבה שזה מופיע בכתב האישום המתוקן בשנית היא מכיוון שהדברים קרו ומכיוון שחשוב לנו להדגיש את מה שקרה ולספר בטיעונים לעונש את נסיבות ההתפרעות. חשוב לנו בשלב זה להדגיש  את הנסיבות הכוללות של ההתפרעות ואת התוצאות של ההתפרעות. הדברים אמורים בין אם הנאשם ביצע את הדברים האלה, בין אם לאו, מה שהנאשם ברור ועולה מכתב האישום המתוקן, לא טענו דברים אחרים. יחד עם זאת הנאשם היה בין המוני מתפרעים, מתפרעים מסוימים גרמו לתוצאות כפי שמצוין בכתב האישום המתוקן.

לא אאריך לגבי הערך החברתי, אך אומר בקצרה, הנושא ברור, בתי משפט רבים דיברו על הערכים המוגנים, כאשר אנשים כדוגמת הנאשם שנוכח כאן מרשים לעצמם להגיע למקומות, בארוע הזה, מתחם הר הבית, לזרוק אבנים או אי אילו חפצים אחרים לעבר שוטרים שאמורים לשמור על כלל האזרחים וגם על הפוטנציאל התוצאתי של אותה אבן שיכול במקרה חמור יותר, לא רק לגרום המטומה בעינו של שוטר, אלא גם להרוג במקרה חמור יותר. לכן ברור יותר שהערך המוגן זה גם השמירה על אותם שוטרים שנמצאים בחוץ ומטרתם להגן על כלל האזרחים וגם לשמור על שלטון והחוק הסדר הציבורי. יש מקום לציין כי המחוקק קבע שיש עונש מינימום של שלושה חודשי מאסר, זה כבר מלמד על התוצאה שאליה אנו צריכים להגיע במקרה זה.

כיוון שהטיעון הוא לפי תיקון 113, אתייחס לנסיבות. מדובר כאן, בעבירה שבוצעה בצוותא, גם חברי יודע ויעיד על כך שישנם כתבי אישום רבים, אני עצמי מנהלת שלושה תיקים מאירועי אותו היום, לכן ברור כי כשהדבר נעשה כחלק מהתפרעות כללית ולפתע יש בקבוקי תבערה ואבנים, זה מלמד על התכנון, חלק מהנאשמים מכסים פניהם ברעלות ועל כן ברור שיש כאן תכנון.

הנזק שנגרם אמנם לא מיוחס לנאשם זה, יחד עם זאת, בוודאי שיש כאן נזק שנגרם בפועל לשוטרים. כחלק מתיקון 113 אתייחס לנזק שהיה צפוי שיגרם, זה עולה בפסיקה וברור כי זה עלול היה לגרום לתוצאות חמורות ביותר.

לא נוכל להסכים למאסר של שלושה חודשים זאת כיוון שהעמדה שלנו היא כי מתחם העונש ההולם הוא בין 5 ל-15 חודשים של מאסר בפועל, כשאני צריכה לגזור את עונשו הספציפי של הנאשם, שהוא ללא עבר פלילי, כיוון שהודה בהזדמנות הראשונה בבית המשפט ומכיוון שכפי שבית המשפט שאל, כאן זה המקום להביא לידי ביטוי את העובדה שהמעשים והתוצאות שקרו לשוטרים, לא מיוחסים לנאשם באופן ספציפי אך הם חלק מההתקהלות ההמונית, על כן אנו סבורים כי עונשו של הנאשם צריך להיות בין 5-15 חודשים, נבקש שיוטל גם מאסר על תנאי, אנו סבורים כי יש מקום להטיל גם קנס.

העונש שצריך להיות מוטל על הנאשם הוא ברף התחתון, אנו חושבים שמתוך מעשיו של הנאשם מתגלמת מסוכנות, גם ללא עבר פלילי, אנו סבורים כי ענישה זו היא ענישה ראויה למעשיו של הנאשם.

ב"כ הנאשם: אנו לא מקלים ראש במעשה הנאשם. אך, אני מבקש מביהמ"ש להתעלם מהעניין התכנון, כמו כן עניין השוטרים שנפצעו, אם זהות המיידים לא ידועה לנאשם מילא, אך המאשימה יודעת בדיוק מי פגע בשוטרים, הם נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום בבית המשפט המחוזי, כמו כן נעצרו אלה שהביאו את הבקבוקים.

אני סבור כי שהפסיקה שהגשתי הולמת את נסיבות האירוע, מדובר בבחור בן 37, ללא עבר כלל, אב לקטינה ומפרנס אותה. הנאשם טעה, אני מבקש להסתפק בתקופת מעצרו, מיום 18.3.13 עד ליום 11.4.13.

לחילופין, מפנה לפסק דינו של כב' השופט מינטקביץ' בתיק 25427-03-13, שם נגזרו שלושה חודשים ויום ולהשית את אותו עונש, כיוון שמדובר באותן נסיבות.

ב"כ המאשימה: כיום בעידן תיקון 113, אני בטוחה שגם ביהמ"ש יודע, הפסיקה הנהוגה מהווה 25% ממכלול השיקולים מתוך סך של 100%. כיוון שכך, ערך פסיקה של כל שופט שבימ"ש קובע את הענישה של הנאשם הספציפי הזה, זה רבע, לא מדובר על חריגה או אי חריגה.

<#6#>